תקנות והנחיות לאישור, תפעול ואיכות מים בבריכות שחייה

פרק א': פרשנות והגדרות בסיסיות

בתקנות אלה, "בריכה" מוגדרת כבריכת שחייה מכל סוג – בין אם מדובר במכל מים, בריכה מבנית או מתקן נופש מים – וכוללת גם את המתקנים והתשתיות הנלוות לה.
התקנות מתייחסות גם לסטנדרטים של תברואה, מונחים כימיים (כמו כלור חופשי או קשור), שיטות חיטוי ואמצעים לפיקוח ובקרה.
הן מסתמכות, בין היתר, על הוראות הל"ת (הוראות למתקני תברואה) ותקנות נוספות כמו אלו העוסקות באיכות מי שתייה ותקני משרד הבריאות.

פרק ב': רישוי ותנאים להפעלת בריכה

1. תנאי בסיס להפעלה:
   לא ניתן להפעיל בריכת שחייה ללא רישיון תקף ובהתאם לעמידה מלאה בדרישות התקנות.

2. בריכות מיוחדות:
   המנהל רשאי לקבוע הקלות לבריכות עם ייעוד מוגדר – כגון בריכות טיפוליות, פרטיות עם קהל מצומצם ועוד.

3. אחראי תפעול:
   בעת הפעלת הבריכה חייב להיות נוכח אחראי מוסמך שנבחן והוסמך על ידי משרד הבריאות.

4. נספחים לבקשת רישיון:
   הבקשה תכלול תכניות אדריכליות, תרשימי מגרש וסביבה, תשתיות, פירוט מערכות סינון, תברואה וציוד נלווה.
   כל התרשימים יוגשו בקנה מידה בהתאם לדרישות – לדוגמה, תכנית מבנים בקנ"מ של 1:100.

פרק ג': איכות המים, חיטוי וסינון

1. מקור ואיכות המים:
   יש להזרים לבריכה אך ורק מי שתייה באיכות תקנית. במקרים חריגים, ניתן לקבל אישור לשימוש במי ים או מים מלוחים – בכפוף לבדיקות מיקרוביאליות מחמירות.

2. בדיקות מיקרוביאליות:

   • לא יימצאו במים חיידקים כמו קוליפורמים, סטפילוקוקוס, פסאודומונס או כל פתוגן אחר.

   • מדדים פיזיקליים כמו pH, עכירות וטמפרטורה חייבים להימצא בטווחים שנקבעו.

3. תדירות בדיקות:
   דגימות נלקחות אחת לחודש – ובחודשי הקיץ (יולי–אוגוסט) פעמיים בחודש. את הבדיקות יש לבצע רק במעבדה מוכרת.

4. סמכות המנהל:
   משרד הבריאות רשאי לדרוש בדיקות נוספות, לאסור על רחצה או לדרוש ניקוז מיידי במקרה של חריגה.

5. חיטוי:

   • חיטוי נעשה באמצעות כלור, ברום או אמצעי אחר באישור המשרד.

   • ריכוזים מותרים משתנים לפי שיטת החיטוי וסוג הבריכה (מקורה או פתוחה).

   • שימוש בחומצה ציאנורית מותר רק בבריכות פתוחות ותחת תנאים מסוימים.

6. בדיקות שוטפות במתחם הבריכה:
   כל בריכה חייבת להיות מצוידת במכשור בדיקה – לריכוז כלור, pH, עכירות, טמפרטורה ועוד.

   • בדיקות אלו יבוצעו באופן רציף על ידי המפעיל, ויירשמו ביומן תחזוקה.

   • בבריכה פתוחה לקהל יש להציג את תוצאות הבדיקות על גבי שלט גלוי.

7. יומן תפעול:
   כל בריכה חייבת לנהל יומן רישום שבו מתועדות כל תוצאות הבדיקות, ונשמר למשך שנה לפחות.

8. ציוד החיטוי:
   המערכת חייבת לכלול מערכת חיטוי אוטומטית, עם אמצעי בקרה וויסות, אמצעי בטיחות, מנגנוני ניתוק ומניעת דליפה, והתאמה לפירוק וניקוי תקופתי.

9. חומרים מותרים:
   הטיפול במים יתבצע רק באמצעות חומרים כימיים מאושרים על ידי משרד הבריאות, שאינם פוגעים במשתמשים או בתשתיות הבריכה.

לסיכום:
כל בריכת שחייה – בין אם פרטית, טיפולית או ציבורית – כפופה לדרישות מחמירות של משרד הבריאות, שנועדו להבטיח את בטיחות המתרחצים ואיכות הסביבה התברואתית. הקפדה על התקנות מונעת סיכונים בריאותיים, מבטיחה חווית רחצה בטוחה, ומסייעת לבעלי הבריכה לעמוד בדרישות החוק.